רשלנות רפואית היא מונח משפטי טעון אך מאחוריו מסתתר לרוב ספור אנושי כואב.
כהגדרה משפטית מדובר בהפרת חובת הזהירות של רופא, צוות רפואי או מוסד רפואי כלפי מטופל אשר נגרם לו לנזק.
מניסיוני כעורכת דין עבור רבים רשלנות רפואית היא הרבה יותר ממושג משפטי.
הרצון להגיש תביעה ברשלנות רפואית נובע לא רק עקב ניתוח שהסתבך אלא דווקא בכל אותן מילים שנאמרו או שלא נאמרו, בטון הדיבור, בתחושת ההשפלה, בהתעלמות הצוות הרפואי כלפי המטופל ובני משפחתו.
תביעה ברשלנות רפואית היא לא רק שאלה טכנית של סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת היא גם שאלה אנושית.
המאמר בוחן את תופעת הרשלנות הרפואית לא רק במשקפיים של עורכי דין אלא מנקודת מבט של המטופלים, זו שמניעה את הניזוקים לפנות לעורכי דין, להילחם על זכויותיהם ולהפוך את הכאב האישי לדרישה לצדק.
בבסיס ההגדרה המשפטית של רשלנות רפואית עומדת חובת הזהירות המוטלת על הגורם הרפואי כלפי המטופל.
במילים אחרות על הרופא או/ו הצוות הרפואי לפעול בזהירות, בתשומת לב ובהתאם לסטנדרט מקצועי מקובל.
כדי להוכיח תביעה ברשלנות רפואית יש להוכיח שלושה יסודות עיקריים:
בית המשפט יבחן את ה"רשלנות" על פי מבחן הרופא הסביר -האם רופא בתחום מומחיות זהה, באותן נסיבות היה פועל אחרת.
הסכמה מדעת
יסוד משפטי חשוב ברשלנות רפואית הוא נושא העדר הסכמה מדעת.
חובתו של הרופא למסור למטופל כל מידע רפואי הדרוש לו לשם קבלת החלטה מושכלת הנוגעת לגופו ולחייו. חובה זו מעוגנת בסעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו 1966 וכוללת בתוכה את "החובה למסור למטופל את כל הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע ומידע באשר לסיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חילופיים או של העדר טיפול רפואי." ההסכמה צריכה להיות מפורשת ומדעת.
לא פעם מחתימים את המטופל רגע לפני הפרוצדורה הרפואית בלי יכולת מנטלית לקרוא את האותיות הקטנות וכל מה שנותר למטופל זה להסכים בלי יכולת לברוח…
תא (מרכז) 23708-08-10 פלוני נ' מדינת ישראל משרד הבריאות התקבלה תביעת רשלנות רפואית לאחר שנקבע כי המנתח התרשל במספר היבטים. הנתבעת אחראית להחמרה במצבו של התובע לעומת מצבו בעבר.
בנושא חובת הגילוי והסכמה מדעת פסק בית המשפט כי "המנתח התרשל בכך שלא דאג לניטור הניתוח לאחר שהניתוח הפך לניתוח תוך מודולרי, בכך שכרת גם את הרקמה הפיברוטית ובכך שביצע ניתוח תוך מודולרי ללא קבלת הסכמת התובע…" (שם)
הרשומה הרפואית
כדי לקבל את התשובה האם יש עילה לתביעה לרשלנות רפואית, יש חשיבות רבה לבניית תיק רפואי נכון ומדויק כבר מראשית ההליך.
השלב הראשון הוא איסוף התיעוד הרפואי מהמוסדות הרפואיים הרלבנטיים. כל טיפול רפואי שניתן ע"י צוות רפואי חייב להיות מתועד לפרטי פרטים.
החובה לבצע רישומים רפואיים בזמן אמת מעוגנת בסעיף 17 לחוק זכויות החולה:
על הצוות הרפואי (המטפל) חובה לתעד "את כל מהלך הטיפול הרפואי ברשומה הרפואית".
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מדגיש את חשיבותה של הרשומה הרפואית תוך הקפדה על עריכתה.
כאשר הצוות הרפואי טוען שביצע טיפול מסוים אך ללא רישום נאות יועבר נטל ההוכחה בדבר העובדות השנויות במחלוקת אל הצוות הרפואי ו/או המוסד הרפואי שנתבע.
חוות דעת רפואית לצורך הגשת תביעה ברשלנות רפואית
אחרי ההכרות עם התיעוד הרפואי ובדיקתו ולאחר קבלת ההחלטה כי קיימת עילת תביעה נערכים לבחירת המומחה הרפואי שיכתוב את חוות הדעת הרפואית שתצורף לכתב התביעה. לתביעה ברשלנות רפואית מצורפת חוות דעת רפואית. המומחה חוקר ועורך היכרות מעמיקה עם התיעוד הרפואי ועם המטופל כולל בדיקה גופנית. כשחוות הדעת מהווה ראיה מרכזית לביסוס התביעה.
חוות הדעת הרפואית היא כלי משמעותי להוכחת הקשר הסיבתי בין ההתנהלות הרפואית לבין הנזק שנגרם בפועל. המומחה נבחר בקפידה על פי תחום המומחיות הרלוונטי לתביעה, על פי ניסיונו והיכרותו עם התחום.
חשוב להדגיש כי קבלת התיעוד הרפואי המלא מהמוסדות הרלבנטיים, התייעצויות עם המומחים הטובים ביותר בתחום והקשבה לספור המקרה מפי הלקוח ובני משפחתו הם המפתח להצלחה.
יחד עם זאת, למרות הפן האנושי ולמרות הכאב של המטופלים לא כל טעות רפואית היא רשלנות ולא כל נזק מצדיק פיצוי.
במקרים שהסטנדרט הרפואי הופר, במקרים שניתן היה למנוע את הנזק, כאן ניתן לתרגם את הפגיעה למשמעות המשפטית הראויה ולפיצוי כספי.
לדוגמא בפסק דין תא (ת"א) 17026-12-18 פלונית נ' מדינת ישראל קובע בית המשפט:
"ההתרשמות מכלל הראיות היא כי הצוות הרפואי לא בדק ולא ראה את התמונה הכוללת ולא סיווג המקרה כלידה מורכבת עם מספר גורמי סיכון וסימני אזהרה… אלא פעל בשאננות ובקלות דעת, כאילו מדובר בעוד לידה שגרתית "בסרט נע" של לידות, ללא התייחסות לנסיבות הספציפיות… ניהול הלידה וביצועה הופקד באופן כמעט באופן בלעדי בידי מתמחה בחודש החמישי להתמחותו… ויתכן שכפועל יוצא של הפקדת הלידה בידי מתמחה חסר ניסיון, ניהול הלידה בוצע תוך התעלמות גורפת מנהלים והנחיות… מהחובה לשקול חלופות וסיכונים ומהחובה לקבל הסכמה מדעת."
למותר לציין כי שעות העבודה הארוכות והמתישות של המתמחים והצוות הרפואי בבתי החולים פוגעים לעיתים באיכות הטיפול הרפואי שמקבלים המטופלים.
אל מול האחריות הגדולה וחובת הזהירות של הצוות הרפואי, יש להימנע מ"רפואה מתגוננת" נוכח החשש להרתעת יתר. במצב כזה, יכול להיווצר מצב שהחולה יטופל על פי שיקולים רפואיים גרידא, אלא הטיפול יהיה במבט צופה פני תביעה וכתוצאה מכך המטופל לא יזכה לטיפול האופטימלי עבורו.
לסיכום, רשלנות רפואית כוללת בחלק גדול מהמקרים הרבה מעבר לפגיעה גופנית.
מדובר כאן על מערכת יחסים שנסדקה. המטופלים שמחליטים להגיש תביעה אינם עושים זאת מתוך נקמנות אלא מתוך צורך להשיב לעצמם את תחושת השליטה שסוף סוף משהו מאמין להם תוך עשיית צדק וסגירת מעגל עבורם.
גילוי נאות, חלק גדול מחברי הטובים הם רופאים שעובדים במסירות לילות כימים כדי להטיב עם המטופלים, מתוך מקצועיות, ענווה, כבוד ורגישות.
ומכאן, הדברים אינם תמיד שחור או לבן. לעיתים מה שמבעבע לפני השטח, היחס של הצוות הרפואי, חוסר ההקשבה, הטיוח והיהירות הם אלו שיכריעו את הכף בהחלטה להגיש תביעה ברשלנות רפואית.
*אין בדברים האמורים בכדי להחליף ייעוץ הניתן על ידי עו"ד ועל הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום.